Morning Candy

אם היו שואלים את רופוס ויינהרט (בית, ספייס) איזו חיה הוא, הוא כנראה היה עונה טווס.

רופוס, האיש והדיווה,הופיע אתמול בהיכל התרבות, לא לפני שגיליתי שהיתה לו עוד הופעה (ספונטנית?!) במסעדת גו'ז ולוז התל אביבית,ערב קודם לכן,אירוע שאין לי ספק שהייתי צריכה להיות בו.

למי שהולך היום להופעה ברידינג 3 ורוצה להמנע מספוילרים אפשריים, מומלץ פשוט לשמוע את ממתק הבוקר, שמופיע הפעם לפני הכתובים ולהנות. למי שנשאר איתי כאן, לחצו פליי ושתהיה קריאה נעימה.

רופוס הוא בן למשפחה של זמרים.לאמו (שגם לקחה חלק במופע בליווי פסנתר מפעם לפעם) יש הרכב משלה, אחותו מרתה מחזיקה קריירה מוסיקלית עניפה משל עצמה וגם האב לא טמן את ידו בצלחת.רופוס קרא לזה קרקס משפחתי. נראה שרופוס האדם מעבר לרופוס הקול (ויש!) הוא דיווה מצחיקה,רגישה ואכפתית.

במהלך כל ההופעה הוא זרק בדיחות וסיפר סיפורים – חלקם קשורים לישראל ולחווית החומוס שעבר, וחלקן היוו קטעי קישור שחיברו בין השירים המלנכוליים האלה שלו, בצורה מוצלחת למדי.רופוס לקח את הקהל שלו למסע בין מדינות- החל מאמריקה של ניו יורק, קליפורניה ופלורידה (לא לפני שציין כי הוא שמח על אובמה ומצר על החוק נגד נישואים הומולסביים – דבר שגרר מהקהל תגובות נלהבות),ועד לונדון ופריס.

הוא עלה לבמה לבוש בחליפת אלטון ג'ון \פרדי מרקורי והחבר'ה (השלימו את החסר), ומרחוק זה היה ממש מסונוור עיניים, אבל הקול שלו לוקח הכל.

רק הוא והפסנתר, והקול הזה, שנשמע בדיוק כמו באלבום, מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. הוא וירטואוז בכל מה שנוגע לנגינה בפסנתר,אבל יכולות הנגינה שלו על גיטרה נופלות בכמה רמות וחבל שדווקא בשירים האלה לא בחר באיזה גיטריסט שיכול היה לשפר את ביצועי הנגינה, שנפלו ברמתם מאלה שבפסנתר. על אף פדיחות קלות שנרשמו במהלך ההופעה (כמו גיטרה שלא מחוברת כמו שצריך, המילים של a foggy day ,שביצע יחד עם אימו מבלי שהיא זוכרת איך מנגנים ובלי שהוא זוכר את המילים), רופוס הצליח לצאת מזה בהומור ואפילו ביצע אתנחתא קומית קלה, שהיטיבה עם הקהל בשלב הכבד של ההופעה.

רופוס הוא ווקאליסט בחסד. הקול שלו יכול להתאים בקלות לאופרה, ולהשתלב בפסקולי סרטים (בעיקר מסוג מחזות הזמר, וסרטי דיסני), וכשהוא מבצע שירים שאינם שלו מתגברת התחושה שהקול שלו יחודיי כל כך, שאינו בר השוואה.

זו היתה הופעה מהודקת, במקום מהודק, עם קהל מגוון מאוד. הפסקת ה"רבע שעה" באמצע המופע קצת הרסה עבורי את רצף השירים, ונתנה תחושה של הצגה לכל העסק, אבל החל מהחלק השני רופוס שלף את התותחים הכבדים והמוכרים יותר. הביצוע של הללויה (המפורסם) היה מרגש, ומבחינתי שיא ההופעה היה הביצוע ל somewhere over the rainbow מתוך הדיסק האחרון בו ביצע את הופעתה השלמה של ג'ודי גארלנד.

ההדרן עצמו היה החלק הטוב ביותר, ובו בוצעו בין השאר שיר הבוקר שלכם היום – שיר בצרפתית מתוך הסרט "מולאן רוז'", שמדגיש בעיני את היכולות של רופוס, דווקא בגלל שמדובר בשפה זרה. השיר הסוגר היה cigarettes and chocolate milk, שהשאיר טעם לעוד רופוס, וככה בדיוק צריך לצאת מהופעה כזו.

שיהיה לכם בוקר טוב וסופש נעים!