דגדוג נעים באוזן
- ממתק ליום
- 3 תגובות
חדש ל Owl City. או במשפט אחד: גרסת המיינסטרים הנעימה של הפוסטל סרוויס
אם עדיין לא שמעתם על Owl City אתם כנראה לא מעודכנים. קוראים לו בעצם אדם יאנג והוא בן 21 ומאלה שחייבים את ההצלחה שלהם למייספייס (שעם כל הכבוד לזה שבתקשורת מגדירים אותה כרשת החברתית הטובעת, עדיין מצליחה לייצר סיפורי הצלחה כאלה, של חתימה עם יוניברסל).
הוא עושה דרים פופ כזה שבדרך כלל מדגדג לי את האוזניים בהנאה רבה, אלא שבמקרה שלו, שמעתי כמובן את הסינגל המוצלח ביותר שלו,fireflies,שהזכיר לי מיידית,על הצליל הראשון את אהובי בן גיבארד,שעשה מוסיקה כמעט זהה (אם כי מתוחכמת יותר בעיני) עם הפוסטל סרוויס.נבירה מעמיקה בעוד סינגלים הבהירה שאכן מדובר בהשפעה עמוקה מאוד. תראו למשל את זה לעומת המקורי של הפוסטל ותגידו לי אם אני לא שומעת נכון.
העתקה או לא,זה עדיין סאונד שאני אוהבת ,למרות שאפשר להגדיר בבירור ש owl city הוא בעצם גרסת המיינסטרים של בן גיבארד. לא רע בכלל לפתוח ככה את הבוקר.
בוקר טוב !
אוי לי ואבוי. כבר אחרי שתי האזנות לשיר הזה שהתגלה שטחון ברמות הבנתי שהוא המועמד הראשון לשיר העשור (הבא) של גלגלצ.
האמת שעם כל הכבוד ל"מונית מוות למתוקי" ומה שהבאת עכשיו, Owl City, שבהחלט עושה חמוד באוזן, הלוואי והיו מוציאים עוד דיסק כמו של הפוסטל סרוויס שיבורכו. זה היה שילוב מנצח.
כנראה שככה זה עם שילובים. לרוב יוצא מהם משהו טוב. במקרה הזה השילוב של גיברד וג'ימי טומברלו.
הוא אכן בעל פוטנציאל מיינסטרימי מטורף