האמת? תכננתי לשים כאן פוסט עליז, עם הכותרת "אי אפשר בלי רגע אחד של נחת" ..משהו של ה ting tings שיעיף לכם את הראש לתקרה על הבוקר, אבל אז הגיעה המלחמה הזו בדרום והעיפה לי את הראש למקומות אחרים.
קצת חבל לסיים ככה את שנת 2008 (ובטח ובטח שלהתחיל ככה את 2009) אבל אי אפשר להתעלם ממה שכתוב בין השורות (ובמקומות מסוימים גם מעליהם)- אנחנו במלחמה. כאילו לא הספיק המיתון, המשבר הכלכלי והאבטלה,היום יצאו עוד 2500 צווי שמונה. הנוהל הוא רגיל: דיווחים חיים לאורך כל היום, אותיות שחורות בעיתונים ודיונים סוערים על הפסקת אש או חדירה קרקעית, בעוד שטווח הטילים הולך וגדל, ואל"מ פיקוד העורף מוצא את עצמו אצלי בטלוויזיה גם באחת בלילה וגם בשמונה בבוקר.
אני שמחה ש2008 נגמרת סוףסוף, אני רק מקווה שב 2009 יהיה כאן יותר שקט, פחות מלחמה.
ועוד משהו קטן לסיום,לפני הממתק של הבוקר – אם לא הצלחתם לצלוח את סיכום השנה (שחלק מהלינקים שלו פגו עקב עומס על השרת), הנה הלינק להורדת קובץ ממתקי הבוקר של השנה.תרגישו חופשי להשתמש.
סוף סוף הגענו לסיכום האמיתי- ממתקי הבוקר שעשו לי ולכם את השנה. חלקם יפתיעו, חלקם אולי לא, אבל כל אחד מהם היה ממתק אמיתי לבוקר בו עלה. לנוחיותכם אפשר להוריד את כולם בבת אחת בקובץ זיפ כאן, או כאן (במידה ואתם נתקלים בעומס שרתים,מה שמסתבר קורה ליותר מאחד מכם…)
או פשוט לעבור ולשמוע אותם אחד אחד, עם המלצה מצורפת.
(ואם אתם רואים משובש,פונטים גדולים,או רווחים שלא במקום, קבלו את התנצלותי מראש, אני אחרי מאבק ארוך בסופ"ש עם מערכת הניהול של הבלוג,שכנראה מבקשת שדרוג…)
Meiko- piano song
מתי : פברואר 08
למה: אשת מסתורין מלאת מתיקות ורכות, שהוציאה אלבום ראשון רק כתשעה חודשים אחרי הפוסט
שנת 2008 התאפיינה בעיקר בהמון הופעות. ובהמון אני מתכוונת ליותר ממה שראיתי עד כה ב30 וקצת שנותיי. מעבר לביקורים המפתיעים שהגיעו לישראל (סוף סוף), וליוזמה המבורכת של חברי מונוקרייב,שהתחילו להביא לכאן אמנים מהשורה הראשונה, השנה ארזתי את המוצ'ילה שלי ויחד עם כמה גברברונים מסוקסים יצאתי לערבות בלגיה, לפסטיבל רוק בן ארבעה ימים, בשטח פתוח וירוק להפליא, חוויה חד פעמית, שכל אוהב מוסיקה חייב לעצמו לפחות פעם אחת בחיים (אם לא בכל שנה). לרוע המזל- לא היה לי שם לפטופ או אינטרנט, ולכן הרבה חוויות נשארו אצלי בפנים, אבל למרבה המזל, כמה סקיצות מהרשמים שלי (בתוספת יוטיובים מהאירוע ותמונות) נשארו כאן, על דפי הבלוג כסיכום של האירוע המוצלח של השנה שלי. לקרוא את הסיכום השבועי של הפסטיבל אפשר כאן . התמונות- לפניכם, ומיד אחריהם מגיע מצעד ההופעות שעשו לי את השנה.
ההופעות שעשו לי את זה השנה
¦lt;br /> וגם כאן,הבחירה היתה נוקשה…אחרת אי אפשר לקרוא לזה "לבחור". הרבה הופעות מוצלחות שהגיעו לארץ (כמו גונזלס) החמצתי (בדרך כלל מסיבות טובות כמו חו"ל), והיו כאלה שפשוט בחרתי שלא ללכת אליהן (כמו מוריסי), אבל הרשימה מתייחסת לאלה שראיתי גם בחו"ל וגם כאן. בולטים בחסרונם דפש מוד- אבל על זה נכתוב במאי הבא J.
REM– המופע הכי יפה ויזואלית, ללא ספק.השירים היו טובים,אבל מדובר ב rem.הכל נשמע כמו שהוא צריך להשמע.מקצועי מדי,ובכל זאת, הנה הוא כאן.
רגע לזכור:
Band of horses– הופעת האינדי המרגשת של השנה.אולי זה היה קשור גם לעובדה שראיתי את ההופעה בגשם,מכוסה בניילון שחור שקוראים לו מעיל גשם מאולתר, מבוססת בבוץ,ושומעת את The funeral. בהחלט נחרט בזכרון. רגע לזכור:
רופוס ווינהרט – לרופוס עצמו הקדשתי פוסט שלם. שם גם הממתק מתחבא. אפשר לומר שהיה עליז, למרות שירי הדכאון.
Devotvhka- כלי הנשיפה,הגיטרות,הקול של הסולן והאנרגיות האלה שאפשר לאות רק אם אתה עומד ממש ליד הבמה.רגע לזכור: (אמנםלא מהפסטיבל הזה,אבל ככה זה מרגיש באמת כשהם מבצעים את השיר הזה):
Low– ההופעה שריתקה לי (וכנראה לכל הבארבי) את הרגליים לרצפה.לואו פיי מצמית וחזק, שהפתיע אותי לגמרי (באתי בלי ציפיות ויצאתי מאוהבת). לינק להופעה מהבארבי לא מצאתי, אבל כאן אפשר לראות קטע מהופעה באוסטרליה,ותאמינו לי, זה לא מעביר רבע מהתחושה.
ניל יאנג – אגדה.לא האמנתי שהזקן יצליח להקפיץ ככה עשרות אלפי אנשים,אבל הוא עשה את זה. הכי התרגשתי כאן:
מובי – רייב מטורף שהחזיר אותי לשנות ה 20 שלי. השעה שתיים בלילה, עשרות אלפים משולהבים, מופע לייזר והרבה קפיצות. ההופעה המפתיעה של השנה ללא ספק.
רגע לזכור:
רדיוהד – ללא ספק הופעת השנה ! .מומלץ בחום למי שרק יכול לתפוס איזושהי הופעה שלהם, ולא חשוב איפה.
רגע לזכור:
עד כאן ההופעות שממש עשו לי את זה (אבל היו עוד הרבה). מה שנותר לאחל לעצמינו זה יבול שווה גם ב 2009, וכבר יש למה לחכות (אם דפש מוד יחליטו להגיע במאי…).
מחר יעלה כאן הסיכום האחרון – ממתקי הבוקר שעשו לכם ולי את הבקרים השנה, ועד אז… יש לכם מה לשמוע.
רפרוף אחורה בדפי הבלוג הבהיר לי שהשנה הייתי יצירתית ביצירת מיקסטייפים לכל אירוע (כמעט). אז אמנם חלקם מכילים שירים שלא יצאו ב 2008, אבל אם פספסתם,זה הזמן להוריד ולהינות מהם- כי אף פעם לא מאוחר.
הנה מה שהיה כאן, למי ששכח, למי שלא הספיק ולמי שסתם יש לו תירוצים טובים יותר.
מיקסטייפ יומולדת אישי (מיקסטייפ אורח של הסןפרנסיסקואית)
מי שם: adele,the bird and the bee,little dragon ועוד.
הצעת הגשה: מיקסטייפ מסוכר,להגשה יחד עם הקינוח המועדף עליכם
מי שם: קאברים קאברים ועוד קאברים. שני מיקסטייפים- אחד ברגוע ,אחד פחות רגוע, עם קאברים מוצלחים לאיימי ויינהאוס,רדיוהד, hot chip,בוב דילן,ועוד ועוד ועוד.
3 מיני מיקסטייפים שאתם בחרתם (כן,כן, אלה שמיועדים לרכיבה,ספורט או כל פעילות גופנית שבא לכם עליה)
מי שם: 3 מיקסטייפים לרכיבת אופניים של בוקר- האחד פותח ברוק, השני אלקטרוני והשלישי הוא ממש לאלה שנכנסים לטרנס מפעילות גופנית.
הצעת הגשה: מאחר וזה פרוייקט מלא שאתם בחרתם את השירים שלו (אני רק חיברתי), ממליצה לנסות אותם בחום רב, ועדיף על אופניים (או בכל פעילות ספורט שאתם אוהבים). הם מלווים אותי נאמנה בכל רכיבה !
מעבר לפוריות המוסיקלית השנה של חברות התקליטים בהוצאת מארזים חדשים של אלבומים ישנים (ע"ע פלונטר,החלונות הגבוהים,אפר ואבק וכו), הוציאו הרבה אייקונים מוסיקליים (דוגמת יהודית רביץ ,חווה אלברשטיין ודוויד ברוזה) אלבומי הופעות, שערכם (למי שאוהב) לא יסולא בפז. עם זאת, נרשמה בהחלט התעוררות מבורכת באגף האינדי, הרבה אלבומים עצמאיים, הרבה שירה באנגלית של יוצרים ישראליים והרבה הפתעות טובות.
הנה הבחירות שלי (מהאחרון לראשון):
חווה אלברשטיין- ההופעה
קאמבק היסטרי לחווה אלברשטיין שהוציאה השנה לא פחות (!) משלושה אלבומים- "טבע האדם" (בהפקתו של אבי ליבוביץ המעולה), מארז מרובע ואת אלבום ההופעה המסכם את סבב ההופעות שלה באולם נוגה ביפו, אחרי שבע שנים בהם לא הופיעה. למרות שלא הייתי בהופעה שלה מעולם, האלבום הזה פשוט עושה חשק ללכת.
כ 30 שירים מכל הזמנים שלה- החל מ "את תלכי בשדה" האהוב של לאה גולדברג, דרך "לונדון" הבלתי נלאה, ועד "אדבר איתך" ו"משירי ארץ אהבתי".
מה שנקרא- ארץ ישראלי שורשי, שהולך יופי עם כוס יין אדום בשישי אחרי הצהריים.
אני מודה ומתוודה שהאלבום הזה זחל לאיטו ברשימת אלבומי השנה, אבל שמיעה אחת ברגע הנכון הוכיחה לי שזה אלבום טוב אם שומעים אותו במצברוח הנכון. קצת כמו כל דבר שעושה יהלי סובול, שאת הכתיבה שלו אני אוהבת מאוד. זה אלבום רוק, עם רגעים שמזכירים את ברי סחרוף ("ילדה קטנה"), ורגעים נוסטלגיים שמרפרפים ל"מוניקה סקס" ( מילות השיר "תני לי עיצה"), אבל הכי אני אוהבת את השקטים שלו,ששווים את ההשקעה שבהאזנה לאלבום הזה. יהלי סובול מספר את הסיפורים שלו דרךהשירים, ולמי שאוהב סיפורים מדובר בשעה כיפית במיוחד.לקנייה
ממתק נבחר: מתקרבים לתל אביב
1:1-ברזל
על פרוייקט "1:1" כבר כתבתי כאן במסגרת פינת "הממתק הישראלי של השבוע" ,למרות שהוא בעצם ממתק שמלווה אותי מאז יציאת האלבום הראשון בסדרה. למי שלא זוכר הפרוייקט הוא פרי שיתוף פעולה בין הסופר ערן בר-גיל לחברי ההרכב דבק (הזמר/ גיטריסט בועז ריינשרייבר והזמר/ בסיסט גדי רונן ,הזמרת/ פסנתרנית מור שטייגל והמתופף גיא יונה). "ברזל", החלק השני של הטרילוגיה, נולד מתוך ספר באותו שם של בר-גיל. הספר בנוי מעשרה סיפורים קצרים, משולבים במחזורי שירה .למרות שהאלבום עובד במקור על פי הספר,השירים בו עומדים בפני עצמם לחלוטין, גם בלי להכיר את היצירה המקורית הכתובה.
"ברזל" הוא מסוג האלבומים שלוקח יותר משמיעה אחת כדי לתת להם לחלחל לך באוזניים ובגוף, אבל כשזה קורה (וזה קורה) הם הופכים,יחד עם החלק הראשון, לחלק אינטגרלי מרשימת הפרוייקטים שיזכרו לדורות במוסיקה הישראלית. למי שלא יצא לראות אותם מופיעים בתמונע, כדאי לחפש, מדובר בממתק אמיתי.
ממתק נבחר:אבק אדם. ככה פותחים אלבום טוב.
אסף אבידן והמוגוס- The Reckoning
אחח,אחח, מה לא כתבתי ולמי לא סיפרתי על אסף אבידן כשגיליתי אותו (ממש כמה חודשים לפני שגילתה אותו גלגל"צ והשאר הסטוריה ).אפילו ראיתי את ההורס הזה בפסטיבל הרוק בבלגיה, טס עם הגיטרה שלו.קול.
האיש בעל הקול של ג'ניס גופלין כבש את ליבי בסערה, אחר הצהריים אחד,כשהחזיר אותי לגיל 15 בדיוק. עטיפה שלא מבשרת על תוכנו המקסים של האלבום, שיר פתיחה שקט כובש, ורוק לפנים אחר כך. האיש יודע איך להמם בחורות. זה אלבום שאני חוזרת אליו פשוט כל הזמן, ואני חייבת להגיד שראיתי אותו בכמה וכמה הופעות , והוא מסוג האמנים שאפשר לסמוך עליהם שעל הבמה הם ישמעו טוב בדיוק כמו באלבום. המשיח הישראלי קראו לו באחד ממגזיני הרוק וכל מילה אחרת מיותרת. לקנייה.
ממתק נבחר: maybe you are
אסף אמדורסקי- הרי את
אסף אמדורסקי הוא אהבת נעורים. בתור אחד שכזה, כמעט תמיד אני מסתנוורת. ב"כמעט" אני מתכוונת לאלבום הזוועות שהוא הוציא כגרסאות לשירי שלמה ארצי ולאלבום הקאברים שלו עצמו. פרט לכך, אהבתי כל אלבום שהוציא, והאלבום הנוכחי מאיים לעקוף את קודמיו.
אמדורסקי הוא כותב ומלחין בחסד, ובמקרה של האלבום הזה,שמשמש אותו כאלבום פרידה מאשתו, יוצא ממנו כל הכשרון הזה. הכשרון להביא אלבום מלא בסינתיים אייטיזים, שלא מפרים את האיזון של כאן ועכשיו,תל אביב אלפיים ושמונה, טקסטים של פרידה כואבת, סיכומים (ב"ראשית") וזכרונות ("סיני"),וכל זאת תוך כדי נתינת הרגשה של חלום, בועה מוסיקלית שאפשר לטבוע בה. כשאתם לא מקשיבים למילים ,אתם נדבקים ללחן, וכשהלחן רגוע, אתם מתפנים למילים השורטות, הפצועות שלו, שמלווה הפסנתר הממיס. אני חושבת שזה האלבום המושמע ביותר שלי בכל השנה הזו, ולו רק בגלל הציפייה רבת השנים לאלבום חדש שלו, והיה שווה כל רגע. טיפ: אם עדיין לא רכשתם את האלבום, קנו את מארז ה limited שמכיל עוד כמה ממתקים אקוסטיים למביני עניין. לקנייה.
ממתק נבחר: (וואו, זה כמעט בלתי אפשרי,אבל חייבים )- הגולשים הצעירים.
שוק המוסיקה הלועזי השנה רשם הרבה כניסות יפות של הרכבים חדשים ופורצי דרך בסגנון המוסיקלי שלהם, ולא מעט פרויקטים מיוחדים (כמו זה של NIN למשל), שכללו גם שיטות שיווק חדשות, וביניהם המונח "שלם כמה שתרצה" (או "חינם" בשפת העם) ,וחבילות פרימיום מוסיקליות (ע"ע רדיוהד ומארז הויניל שלהם). עם זאת, ולמרות העומס (ואולי דווקא בגלל) , באגף הממתקים נרשמו רק מעט אלבומים שבאמת עשו לי את זה השנה והבחירה היתה נוקשה מאוד.
(נותרו על רצפת חדר העריכה, כמעט והגיעו אבל לא- האלבום החדש של ,Sia, Death cab for cutie,האלבום הראשון של קונור אוברסט בשמו המלא ואלבום הסול של ג'יימי לידל ).
מי שכן הגיע, הגיע בענק והנה הם לפניכם: (לחיצה עליהם תוביל גם לעמוד הורדה אם חפצה נפשכם). תהנו!
Goldfrapp-seventh tree
כמה כיף ששמות גדולים מהעבר חוזרים ומפתיעים אותך,ועוד ממש בתחילת השנה (פברואר 08).
Goldfrapp, הצמד הבריטי המצויין, שעושה מוסיקה אלקטרונית כמעט שבירה לעיתים, חוזר כאן עם דיסק מופת, שנעים לשמוע גם כשלא מרוכזים (ולא, זה לא עלבון). זו מוסיקה שהקול של אליסון גולדפרפ פשוט שוחה בתוכה, מה שגורם למאזין להישען אחורה ולהרגיש נוח לשקוע בה, לעצום עיניים וליהנות. מעבר ללהיט A&E שכבש את המצעדים בבריטניה (ואחר כך את שאר העולם), יש כאן עוד הרבה ממתקים כאלה, שמתאימים לימים של חורף, וגם כדיסק רקע, וגם… בעצם, גם למה שאתם רוצים שזה יהיה. זה דיסק נוח, בלי הרבה דרישות האזנה או ריכוז,וזה חלק מהכיף שלו. לקנייה.
ממתק נבחר: happiness
Cloud cult-feel good ghost
אני חושבת שאת Cloud Cult הכיר לי שחר ממונקרייב,לפני איזה שנתיים, ומאז אני מעריצה.
להקת האינדי ה"נסיונית" ממינסוטה ניחנת בלחנים אקספרימנטליים, לפעמים כאלה שמתפרצים לתוך השיר,לפעמים כאלה ששמים בפרונט את קולו המיוחד של הסולן ,קרייג מינווה, שלקול שלו אני מכורה במיוחד . האלבום הוקלט באולפן ביתי, באיזה חור במינסוטה, ויצא מצויין.
פתיחת האלבום היא כזו דרמטית, שפשוט אי אפשר להתעלם ממנה ("No One Said It Would Be Easy"), וכשזה מגיע מהלהקה הזוזה נותן עוד כמה נקודות אקסטרא מראש. האלבום עצמו קשה יחסית להאזנה ולעיכול, כמו שאר החומרים הקודמים שלהם, אבל השימוש שלהם בכינורות ("When Water Comes To Life") ,כלי הקשה וגיטרות בערבוביה מקסימה, פשוט עושה חשק לשמוע עוד ועוד מהם,גם אם המילים דורשות ריכוז. זה מה שנקרא בעיני אינדי אמיתי. הם לא מפחדים לנסות, וזה יוצא להם ממש טוב.
ממתק נבחר: Journey Of The Featherless
(ולו רק בשביל השורה- "אל תמהרי למכור את חפצי האיביי,כי אספיק לשוב לפני שאעלם)
Radiohead- in rainbows
אחרי שראיתי את רדיוהד בהופעה, אוצר המילים שלי התקצץ למילה "מדהים".
זו להקה שנכתב עליה כבר כל כך הרבה (גם טוב וגם רע), שעשו לשיריה כל כך הרבה קאברים (גם טובים וגם רעים), שמככבת מאז שנות ה 90 בחיים של כולנו (גם מי שטוען שלא אוהב, ימצא איזה שיר שניים או חמישה שהוא כן אוהב), שבאמת אין צורך להוסיף הרבה.
כמו תמיד,רדיוהד נשארים רדיוהד, עם קצת טוויסטים בקצב המוכר (כמו 15 minutes), עם בלדות הורסות ( כמו nude שלראות אותו בהופעה היה רגע מכונן בתולדות המוסיקה האישיים שלי), ועם טקסטים לפנים (כמו ב Jigsaw Falling Into Place המצוין).
כל זה בלי לדבר על הקליפים יוצאי הדופן שהוצמדו ללהיטי האלבום, ועל שיטת השיווק המתוחכמת שעוד תילמד בתולדות המוסיקה הדיגיטלית. הם יודעים מה הם עושים החבר'ה, ואני אוהבת אותם. זה בהחלט אלבום שאפשר בהחלט להכניס לרשימת אלבום שנה.לקנייה.
ממתק נבחר: Jigsaw Falling Into Place
Vampire weekend-vampire weekend
להקה אלמונית שהוציאה שני סינגלים ב 2007 ואת דיסק הבכורה שלה בסוף ינואר 2008 כבשה אותי כל כך שהצליחה להגיע עד למקום השני באלבומים האהובים שלי השנה.
מצחיק,אבל הם אפילו הוציאו קאבר לרדיוהד (שהגיעו למקום השלישי כאן) מבלי להתבלבל.
זו להקה שצמחה מהבלוגים עצמם, שהכניסו את ההייפ על הלהקה לבתי הקוראים שלהם, ומשם לסיבוב הופעות כחימום ללהקת The Shins, והשאר הסטוריה.
אלבום הבכורה, הנושא את שם הלהקה (כנהוג), מתובל במגניבות ניו יורקרית, משובת נעורים שעושה כיף בלב,ברגליים,באגן, ובכל חלק של הגוף בעצם. הפוסט פאנק שלהם, או הפופיות אם תרצו , מייצרים תחושת עליצות ,שפשוט נדבקת בכם, וכל מה שנותר לעשות הוא לקפוץ ולהיות שמחים. כזה אלבום מעולה לא שמעתי הרבה זמן, והאמת שהתחרות על המקום הראשון היתה מאוד צמודה. הייתי מפנה אתכם לסינגלים מובחרים,אבל זה אלבום שכולו פשוט טוב, וכן, השלם עולה על חלקיו במקרה הזה.לקנייה.
ממתק נבחר: Walcott
מקום ראשון -
Mgmt-oracular spectacular
אם לפני שנה מישהו היה אומר לי שאלבום השנה שלי יהיה דווקא אלבום על טהרת אלקטרוניקה, של להקת "אינדי רוק" שנשמעת כמו הבריטפופ של שנות ה 90, הייתי כנראה צוחקת.אבל המציאות חזקה יותר מכל דמיון מסתבר, וחברי ההרכב The Management,שהפכו מאוחר יותר את שמם ל MGMT, עושים לי את זה ובענק.
גם כאן, אפשר למצוא קשר לרדיוהד שבמקום השלישי שלי.MGMT שימשו כהרכב החימום שלהם במסע ההופעות האחרון, וגם הקליפים שלהם הזויים ומיוחדים באותה המידה.
השיר הפותח את האלבום, "Time to pretend" (שיצא למעשה ב ep קודם לאלבום הבכורה כ MGMTׂ) הוא בהחלט סוג של הצהרת כוונות מצד חברי ההרכב, וכדאי לכם לבדוק טוב טוב את המילים המצוינות שלו, שכן זו הרוח השורה על האלבום כולו.
אני מאוהבת בכל שיר ושיר שם, כולל הבלחת "דוויד בואי" אחת (The youth), סקס אפיל (Electric feel),וסינתיים שמצליחים לעלות לי דמעות בעיניים (kids). אני כל כך אוהבת את האלבום הזה, שאם שמתם לב,כבר נתקלתם בו יותר מפעם אחת כממתקי בוקר כאן.
על שילוב המילים החזקות עם הסאונד המצוין יכול לנבא שם האלבום " oracular spectacular", והוא בהחלט נבואה שהגשימה את עצמה. זה אלבום שהולך איתי גם לשנת 2009,וכדאי גם לכם. לקנייה.
ממתק נבחר: kids
זו בעצם החמישייה המובחרת שלי, stay tuned-
בקרוב- חלק ב' הישראלי, הופעות השנה, והממתק הגדול מכולם- ממתקי הבוקר שעשו לי את השנה, כולל קובץ מלא בתפנוקים.
אפשר לומר בהחלט ששנת 2008 היה משופעת מוסיקה. אולי זה העידן המתקדם שמאפשר לכל להקליט את המוסיקה שלו בסטודיו ביתי, אולי זה כי הטכנולוגיה מקצרת את הדרך לקהל היעד, וחותכת ערוצי הפצה מסורתיים ואולי זה פשוט עובדתי. היתה הרבה מוסיקה חדשה ב 2008, מה שאומר שכנראה מתחבאים שם הרבה ממתקים.
סיכום השנה הזה הוא ראשון עבורי- גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת התוכן. בדרך כלל בגלל האופן שבו אני מנשנשת מוסיקה, לשנת יציאת האלבום אין ממש תפקיד בבחירת המוסיקה, או העדפתה, אבל השנה, עקב עודף זמן החלטתי לעשות מעשה ולסכם מה היה לנו כאן.
ומסתבר שהיה הרבה. לא קל לחזור ולשוב על עקבותיך המוסיקלים והבחירות שעשית במהלך השנה, אבל ככל שהרחקתי אחורה גיליתי שהשנה הזו היתה מפוצצת בהרבה יצירתיות שחבל לפספס. אז הנה זה בא, שקית הממתקים שלכם לשנת 2008.
מה יהיה כאן ?
אלבומי השנה הישראליים והלועזיים, הופעות השנה, המיקסטייפים שיצאו אליכם השנה הזו, והפרוייקט הגדול מכל- ממתקי הבוקר שעשו לי (ולכם) לפחות בוקר אחד מיוחד.
וכמו שכבר למדתם להכיר- סיכום הפרויקט ילווה בקובץ זיפ מתוק, שאפשר יהיה גם לשמוע ולהוריד.
