Morning Candy

זהו זה.הגיע הרגע שאני מחכה לו כבר חצי שנה, מאז הכירטוס המיוחל.

חופשת צילום אקזוטית, ניחוחות תרבות של פעם, חופים בטורקיז והמון,המון מוסיקת רחוב טובה.

אני נוסעת למקום שאין בו אינטרנט או סלולרי, לניתוק מוחלט, לחופש.

הבלוג יוצא לחופשה יחד איתי, ויחזור בסוף אוקטובר, אחרי החגים הבאים עלינו לטובה.

שוב, אני מציעה לכם בחום להירשם בצד שמאל לאחת האופציות שתאפשר לכם לקבל את הממתק הבא (שכנראה ילווה בהרבה צילומים וחוויות) – במייל או RSS.

שיהיו לכם חגים שמחים, התחלות חדשות וטובות, שנה פוריה מוסיקלית וכמובן רק בקרים טובים!

 קנדי.

פול מקרטני ,האיש והחיפושית, הולך להגשים מחר חלום למשהו כמו שלושים אלף ישראליים,שמחכים לו כבר חמישים שנה בערך. 

אני חייבת להודות, שלמרות חיבתי הרבה לביטלס,אף פעם לא אהבתי את השירים של מקרטני לבד, ולמרות האישיות שלו, שכולם תמיד מוקסמים ממנה, האיש לא עושה לי את זה, תכלס.  

מה שאני כן זוקפת לזכותו הוא את השיר הבא, שלא היה יוצא אלמלא עבד פול על הקלטת קולות רקע לפרויקט ה Anthology של הביטלס (ב 95'), והחליט לפנות ליוקו אונו בבקשה לקלטות ישנות ביתיות של לנון.

לנון, שהקליט את השיר ב 77' על קלטת, השאיר אחריו כמה טיוטות שירים, בינהם Free as a bird . פול מקרטני גרם לכך שהביטלס הנותרים יכתבו את המשך השיר, ויתרמו את קולותיהם להקלטה משותפת כך שלנון יחיה לנצח דרך השיר והם יזכו לשבץ שיר חדש של הביטלס, בהרכב מלא.

לביטלס זה עבד לא רע (120 אלף עותקים ביום הראשון ליציאת הסינגל) ואנחנו הרווחנו שיר חופש מושלם נוסף.

ממש בתחילת השבוע הבא אני יוצאת לחופשה ארוכה (שתלווה בממתק בוקר מתאים כמובן), ואין כמו הימים האחרונים לפני החופש, במיוחד אם פותחים אותם ביום כזה, ועוד ממש לפני החגים.

אם אתם הולכים להופעה, תהנו ואל תשכחו לספר, אם לא, לא נורא. לפחות תהנו מממתק בוקר טוב.

כפי שכבר יצא לי לכתוב כאן בשבוע שעבר, ספטמבר הוא חודש של שינויים, של סופים והתחלות, ואיכשהו הכל תמיד מזדעזע מסביב – אם זה לא ממשלת מעבר זה בחירות, אם זה לא העבודה זו הבורסה, אם זה לא מגדלי תל אביב זה שכר הדירה וחוזים והסכמים שפג זמנם. ואיכשהו זה מגיע גם לסביבה הקרובה שלך, אצל הרבה מאוד אנשים אהובים, ואצלך.

זה לא עניין של טוב או רע, זה פשוט עניין של שינויים, והם מתקרבים והופכים למציאות בכל חודש ספטמבר ,איכשהו.

איכשהו,בממתק הבוקר הבא אני תמיד נזכרת בנובמבר (ואולי זה אפילו קרה כאן פעם או פעמיים בפועל).תמיד בנובמבר אני נזכרת איך חבל שלא שמעתי את השיר הזה בזמן הנכון.

והזמן הנכון הוא עכשיו-

שנייה לפני שספטמבר נגמר, שתי שניות לפני שאני נוסעת (כן,כן) לחופשה ארוכה ומאתגרת ולוקחת פסק זמן.

תעירו אותי כשספטמבר נגמר:)

פעם ממש אהבתי אוספים. זה היה עוד לפני שהיתה לי הסבלנות להקשיב לדיסקים שלמים,  ולפני שהתפתחה תרבות "נשנושי המוסיקה" (פעם עוד אכתוב על זה פוסט מלא). בכל אופן, תרבות האוספים עובדת טוב, בעיקר על קהלים שלמים שמתעניינים רק בלהיט אחד של להקה, ולא ממש בכל הדיסקוגרפיה. אם מדובר באוסף של קאברים הרי זו חגיגה.

***

Gulit by association  הוא אוסף ששם לעצמו מטרה  - לקחת את כל אמני האינדי הפופולרייים כיום ולתת להם לבצע שיר של פעם שהם אוהבים. התוצאה? דבנדרה בנהארט עושה אואזיס,  Jim O'Rourke (המפיק של וילקו) עושה spice girls , בוני פרינס בילי עושה מריה קארי, ואני חושבת שכאן אפשר לעצור כי הבנתם את הנקודה.  הפעילות לקראת השקת הדיסק והבאז לוותה גם בתחרות קליפים מושקעת ( הקליפ הזוכה שעשו עבור דבנדהרה ) , וכל העסק היה יכול להסתכם ב"נחמד מאוד" מצידי, אלמלא נתקלתי בממתק הבוקר הבא שהוא לא פחות מקאבר לשיר של להקת Journey (מי זוכר?) – Don't stop belivin' .

עכשיו הגיע הזמן לפצל את ממתק הבוקר שלכם לשניים.

קודם מגיע הקאבר, למי מכם שבא לו להתנסות במשהו חדש, ואחריו מגיע המקור, למי שבא לו להזכר.

מי אמר שלא היו שירים טובים באייטיז?

בוקר טוב!

Petra Haden – Don't Stop Believin'

Journey – Don't Stop believing

את דיקלה יצא לי לפגוש אישית רק לאחרונה, במסגרת מקצועית, למרות שאת השירים שלה הכרתי הרבה הרבה לפני.היא הוציאה רק שני אלבומים, שלא זכו להצלחה מסחרית גדולה, אבל למרות זאת יש לה את אחד הקולות המסולסלים המיוחדים בעיני, ואם לשפוט לפי סגנונות מוסיקת העולם, היא היתה יכולה להצליח בחו"ל בגדול.

צילום: candy

יש שירים שנשארים לך בראש ותמיד כשתשמע אותם יזכירו לך משהו מהעבר, ויעלו חיוך רחב.ממתק הבוקר שלכם הוא כזה בשבילי.

**

לפני כעשור מינוס פלוס ,כמו הרבה סטודנטים, יצא לי לנהל מוקד שירות לקוחות סלולרי, שעבד גם בלילה ונתן שירות לכל אלה שאכלו להם\שתו להם\גנבו להם את המכשיר.  על משמרות הלילה של אז אני יכולה לספר עד אין סוף,   (אחת התקופות היפות בחיי), אבל הבקרים, אחח ,הבקרים שבאו אחרי הלילות האלה היו המתוקים ביותר.

נציגי שירות שהם בדרך כלל סטודנטים עם מינוס שעות שינה, מוצאים את עצמם לקראת השעה 4 בבוקר עייפים מאוד. כשרק ב 6 מגיעה המשמרת המחליפה, אתה עושה הכל כדי להשאר ער (גם הלקוחות ישנים בדרך כלל). אני מניחה שהנציגים שלי מאז זוכרים את השעות האלה, כשבשעה חמש, לקראת כל סיום משמרת לילה, ולפני תדריך בוקר הייתי משמיעה מעמדת האחמ"ש את שיר הבוקר הבא, שכולם היו שרים יחד עם כמה כוסות קפה שחור מהבילות שהכנו מבעוד מועד.

הוא תמיד היה עושה את העבודה, והוא עושה אותה גם היום.

חיוך גדול של בוקר טוב!

נעה שלחה אלי את ממתק הבוקר הבא, יהודה לדג'לי .

(צילום:גרבולון)

הוא סינגר-סונגרייטר ממוצא קנדי, עם גיטרה אקוסטית ופולק רוק נעים, והוא בעיקר מתחבא ברשת. אם הייתם שואלים אותי הייתי אומרת שהוא מנסה למחוק את עצמו מהמרחב הוירטואלי ואפילו בהצלחה.

המייספייס שלו ריק משירים וגם אתר הבית שלו לא פעיל, ואפילו בלאסט אפאמ יש רק את שמו מתנוסס בגאווה מעל דפי האתר, ללא מוסיקה. אבל ,המוסיקה שלו חיה ונושמת דרך האלבום היחידי הרשמי שהוציא ב2004-  The Quiz (לקנייה של הדיסק ב CDBABY) ,ודרך A view from here הכמעט בלתי נגיש היום. חלק מהשירים שלו הם אפילו בשפה העברית, אבל אין מה להשוות אותם לשירים שלו באנגלית,שהם הרבה הרבה יותר טובים.

 לדג'לי עושה מוסיקה שכיף לשמוע (לאוהבי עמית ארז\אליוט סמית\השלם את החסר צפוי עונג רב, וממש הייתי שמה את הדיסק שלהם אחד ליד השני על המדף). הוא פועל בעיקר בירושלים, אז אם אתם שם,חפשו אותו. אם מצאתם- ספרו לי

זה Player מתוך A view from here .

(ואם בא לכם לשמוע סשן יותר ארוך- הנה אחד מתוך אירוח ברדיו הר הצופים)

שיהיה בוקר טוב וסופ"ש נעים !

חיבתי ללהקות שבדיות ידועה כבר לרובכם. אבל כשלהקה שבדית לוקחת שיר אלמותי כמו The final countdown משנות ה80 והופכת אותו למשהו כל כך עדין ונוגה, אני לא יכולה שלא לתהות למה המקור לא בוצע כך מלכתחילה.

The Social Services (ספייס) הם בעצם שליש שבדים ועוד שני שליש סקוטלנד, והמוסיקה שלהם מלודרמטית כמו שצריך. האלבום החדש שלהם,It's nothing personal, it's national security, יוצא ב 6 לאוקטובר, ולמי מכם שסקרנים לשמוע – אפשר גם דרך המייספייס שלהם וגם באתר הלייבל שלהם, שם יעלה בשבוע הבא שיר חינמי להורדה. 

בינתיים ,דליתי פנינה אמיתית שלהם, וזה הביצוע הבא לשיר של Europe, אותו השיר שכולנו כפי הנראה רקדנו במסיבות כיתה כאלה או אחרות, ותראו כמה שונה הוא כאן, וכמה יפה.

שיהיה בוקר טוב!