הממתק הישראלי של השבוע-אמדורסקי החדש
את פינת הממתק הישראלי כתבה היום מיכל,כפינת אורח,כותבת בחסד,שפשוט דגדגו לה האצבעות כשהיא שמעה אותו.
את לא צריכה לחשוב אולי, את לא צריכה לחשוב עליי.

איזה סאונד. איזו הפקה. כשמתפלצנים על הפקה טובה מתכוונים לזה. אמדורסקי שוב.
ברגע הראשון חשבתי: 'תפרוק את הנשק חייל שלי' ושאלוהים ישמור אותי. בהאזנה השניה, במערכת טובה פתאום התהפך. חשבתי – 15 דקות. חשבתי – יקירתי. חשבתי – העיר הגדולה. גירסת הטבע.
לא מכירה את הרכבת שבאמת מגיעה לצפון הפראי, למים, למתוק. הכי צפון ברכבת זה נהריה. יש שם אמנם חוף אבל הוא מלא בכאלה שהכינוי 'מתוק' לא הולם אותם. יותר מלוח.
אמדורסקי נותן לה פס להתפרע, כולנו היינו רוצים גם. גם לשבור וגם לשמור. גם מתוק וגם פחמימות מורכבות. גם ללקלק את הסוכר, וגם לא לסבול מרגשות אשם.
מפרגן? לא בטוח. בכל זאת יש גם צד אחר לתמונה, הצד של העיר. את מה שהוא מתכנן לעשות בזמן שהוא שולח אותה רחוק הוא לא הכניס לשיר. אבל באחת הפעמים, אם תקשיבו טוב, תוכלו לשמוע אותו שר לעצמו בלב:
אתה רוצה בהיר? אז תישאר בעיר.
אבל זה כבר שיר לבוקר אחר.
בוקר טוב!
אסף אמדורסקי -רכבת לצפון (להאזנה)






