Morning Candy

Death Cab For Cutie (ספייס),שאתם אמורים כבר להכיר (כי הם כיכבו כאן לפחות 3 פעמים למיטב זכרוני),נכנסים אצלי ל Hall of fame כשזה מגיע לבחירת דיסקים לאי בודד,וזה מעמד שבדרך כלל קשה לי להתחייב אליו כל כך בקלות.כשזה מגיע לקול של בן גיברד,אני נמסה לחלוטין,וכל שיקול אחר הגיוני מתפוגג לו.

הבאז על החדש שלהם מסתובב ברשת כבר כמה חודשים,ומתחכמים אפילו "שחררו" לרשת הדלפה מזויפת של האלבום החדש שלהם,Narrow Stairs שאמור לצאת ב 13 למאי.

**

לאחרונה יותר ויותר מוזיקאים מתחילים לנצל את יכולות הרשת לקדם את המוסיקה שלהם,והתודות הגדולות נתונות ללהקות מובילות דיעה כמו רדיוהד (שהיו כמעט הראשונים למכור ישירות לצרכן דרך אתר האינטרנט שלהם),NIN (שהוציאו פרויקט מוסיקלי בלעדי לרשת),ועד להקות קטנות שפשוט מוכרות את מרכולתן ישירות לצרכן דרך המייספייס שלהן,או חברות ניו מדיה קטנות שמתחילות לתפוס את מקומן של הלייבלים הגדולים ולשווק דרך הרשת בצורה יותר טובה מכל ענקי המדיה המוכרים.

ברם אולם,בסופו של דבר,יש כאלה שצריכים את הCD שלהם גם ביד,עם איזה חוברת מילים מעוצבת אם אפשר.

עד שה CD יוצא, צריך לחמם את המעריצים ולייצר את הבאז הזה, שאחר כך יתורגם לכסף. כיום וידאו הוא האלמנט החזק ביותר לביטוי מוסיקלי של שיר.כנראה שהשילוב הקדוש בין ויז'ואל לשמע עושה את שלו,וגורם להרבה אנשים להשתתף בפרויקטים מאתגרים של יצירת קליפ לשיר (כמו במקרה כמו של רדיוהד ותחרות הסרטים האנימטיביים באניבום).עכשיו גם Death cab רוצים להצטרף לחגיגה,ועל שם הסינגל הראשון שלהם I will possess your heart,הוקם אתר שכל מטרתו היא פרויקט וידאו ויראלי (על פי דיווחים מסטריאוגאם-בלוג שאני בדרך כלל מעריכה).אליה וקוץ בה-גם שיווק ויראלי צריך לדעת איך לעשות,ובמקרה הזה הנה דוגמא לאיך לא לעשות.הביצוע שם דל,מפספס את המטרה,ובאז -זה לא.

את הבאז האמיתי שלהם הם ייצרו דרך שני סינגלים ששוחחרו כ LIVE מהופעות חיות (בינהן Coachella,אחד מפסטיבלי החובה לאוהבי מוסיקה),ועכשיו עם סשן שלם מעורב,שכולל שני סינגלים מהחדש- אצל daytrotter.תוכלו לשמוע הכל ולהוריד ממש מכאן.

אני בטוחה שזה עובד להם,השיטה הזו של השחרור המוקדם ושל ההופעות (שזו שיטה ישנה וטובה),אבל הם קצת אכזבו אותי עם העניין הויראלי הזה.אם אתה לא מבין באינטרנט,תן למומחים לעשות את זה בשבילך,לכן הם שם.

ולגבי הסינגלים? נו,את זה אני אשאיר לכם לשפוט לבד,לי קשה עם זה בינתיים.

הנה I Will Possess Your Heart,בוקר טוב!

זה בוקר לצאת בו החוצה.יש ימים כאלה אצלי,של נסיעה עם חלון פתוח,ואם אפשר גם שיר נסיעה טוב (אבל כזה בלי פקקים).הנה אחד לדוגמא–

**

The Pierces (ספייס) הן זוג אחיות מתוקות מאלבאמה ( Catherine and Allison),שגדלו בבית בוהמיני,עברו השכלה מוסיקלית וניסו את מזלן בחוץ.למרבה הצער,את האלבום הראשון שלהם אף לייבל לא רצה להוציא,אבל הן לא התייאשו ובמהרה מצאו את עצמן מתגלגלות לתפוח הגדול ועושות מוסיקה פופית קלילה,שתפסה קצת יותר טוב (אח..ני ו יורק יורק).הנה Lights on מהאלבום Thirteen Tales of Love And Revenge
בוקר טוב!

כמעט לפני שנה בדיוק,שמתי שיר בוקר של robyn (ספייס),ולינקקתי ל"שיר החדש" שלה- with every heartbeat, אלקטרו שעושה טוב על הנשמה.

מיותר לציין שמאז כמעט ולא שמעתי את השיר הזה שוב, אבל הוא כנראה נשאר איפשהוא בתודעה, כי כשנתקלתי בקאבר האלמוני הבא,מיד הכנסתי אותו לרשימת הפלייליסט השבועית,מה שבא להוכיח שלפעמים אפילו שיר אלקטרו חסר- משמעות – מבחינת- המילים יכול לרגש,ואם הוא מבוצע על ידי אלמוני-הרי זה משובח.

עובדה.

בוקר טוב!

יום ראשון הוא יום קשה בפני עצמו -למי שחוזר לבית הספר,למי שחוזר לצבא ולמי שחוזר לעבודה אחרי חופש של שבוע (תכלס- גם בלי החופש קשה לחזור אחרי חג לעבודה.כל המשק מתעורר בעצלתיים,מותח ידיים לשמיים ויאללה טלפונים).

לא יכולתי לבחור שיר אחר מאשר השיר הבא של boozoo bajou (ספייס),צמד גרמני שחתום ב K7! ועושה אחלה של מוסיקה- בכיווני הצ'יל והסלואו טמפו,בדרך כלל גם טוב מאוד בלמקסס אחרים.בדרך כלל זה שיר שמתחבר אצלי כתפאורה מושלמת לחול הלבן של תאילנד,אבל יכול לעבוד גם היום,במיוחד בשביל לרכך את הראשון הזה.

מתוך האלבום "Dust my room" שיצא ב 2005,ואם אין לכם אותו,זה הזמן:)

שיהיה בוקר טוב,ורגוע

אני מאוהבת.כל כך מאוהבת,שאני לא מאמינה שהוא היה ממש מתחת לאף שלי,ונסיבות-שלא-תלויות-בי גרמו לי לפספס את הופעת הבכורה שלו (מה שיתוקן ב 9.5 בברבי תל אביב- אל תפספסו!)

הוא נשמע בול כמו ג'ניס גופלין,ויש לי כל כך הרבה מה להוסיף לזה,אבל אסף אבידן מדויק במוסיקה שלו ממש כמו אוכל של שף- אפילו לא צריך להוסיף מלח או פלפל (או מילים מיותרות-פשוט לשמוע!).הכל מתובל כמו שצריך.גם הבלדות השקטות,גם הרוק המוטרף וגם השילוב בינהן במהלך הדיסק כולו.

ניגשתי לדיסק שלו מבלי לקרוא עליו כלום,למרות שטפטופי PR וביקורות החלו לצוץ בעיתונים,רציתי לשפוט לבד.

הוא נשמע כל כך טוב,שמי שאהב את ג'ופלין,יכול ממש לקחת את עצמו לחנות התקליטים הקרובה ולקנות (או להזמין דרך מוסיקהנטו כמובן).

הוא מגיע מעולם של אנימטורים וסרטים מצוירים ישר לכתיבת אלבום שלם לבדו (לחן ומילים),כולו בן 28,והמוג'וס שאיתו (רועי פלד,הדס קליינמן,יוני שלג ורן ניר) עושים עבודה מצוינת ומשלימים את אווירת הסבנטיז ששורה על האלבום כולו.זה המקום לציין גם את שתי האורחות באלבום-תמר אייזמן חביבתי ורונית רולנד,שתיהן עושות את עבודתן נאמנה.

היה לי מאוד קשה לבחור את ממתק הבוקר בשבילכם.ככה זה כשמאוהבים.הכל פשוט טוב.פשוט טוב.הוא עושה אחלה רוק,עם ווייבים שיגרמו לכם לקפץ,ממש כאילו הייתם בני 17.מאוד אהבתי את הזרימה של האלבום,בין שיר לשיר,למרות שלעיתים הסגנון בין שיר לשיר מתחלף,האווירה נשמרת ויש תחושה של שלם הגדול מסך חלקיו.

כבר הרבה זמן שלא יצא לי לקנות אלבום ישראלי באנגלית שלא הייתי משנה בו כלום.רק להכניס לנגן ולשמוע.כיף באוזניים.כבר הרבה זמן לא יצא לי להתלהב ככה מדיסק בשביל להכריז עליו כממתק הישראלי של השנה,אבל הנה זה בא,בחציון שנת 2008,ובלי לחכות למה שעוד יצא,הוא מבחינתי הממתק השנתי.

לכו תתפנקו.

הנה Maybe you are -השקט,עם המילים ההורסות,שפותח את האלבום,שיהיה לכם למה לצפות.

בוקר טוב!

ממתק הבוקר הזה מחכה בפינה כבר כמה חודשים,שיגיע תורו. לאור מצב החום בחוץ,החלטתי לאוורר אותו ולתת לו כאן במה.

אני לא יודעת כמה מכם זוכרים את השיר "אדום" ,אבל פעם איגי וקסמן הוציאה שירים שממש נכנסו לפלייליסטים – "אדום" הוא אחד מהם,שאהבתי מאוד ועודני אוהבת.הוא מרענן-בדיוק כמו שירי הרוק הישראליים של הניינטיז (ובמקרה לגמרי היה לנו שבוע משופע בהם),והוא כיפי באוזניות,ברכב, או סתם כדי להעיר איתו את השכנים.

לגבי איגי עצמה,היא תמיד קיבלה אצלי נקודות זכות,ולו רק בזכות היותה אחת מנשות הרוק העצמאיות בתקופה ההיא (ולא היו יותר מדי אז).קצת חבל שהיא נעלמה ממפת המוסיקה המקומית,היא היתה יכולה להיות מעין יצוג "אלניס מוריסט" בארץ לדעתי.

אז הנה השיר שיעזור לנו לעבור את השרב הזה בשלום,תצמדו למאווררים שלכם

בוקר טוב!

את רוקפור (בית) אני זוכרת בעיקר מהילדות,גרנו באותה השכונה פחות או יותר,והדיסק הראשון שלהם היה תגלית מבחינתי.

אהבתי את המלודיות והקול של אלי לולאי.כשהם עברו מטמורפוזה והפכו ללהקה שמנגנת באנגלית,הבנתי שיש להם עוד הרבה מה להציע והיריעה המוסיקלית שלהם רחבה.כל כך רחבה,שמתישהו באמצע הדרך הם איבדו אותי.פשוט כי הם נשמעו לי כמו עוד להקה בריטית (יש האומרים שזו מחמאה בכלל) שעושה פסיכדליה,והם אכן הגיעו להישגים מרשימים (הפצה בחו"ל ומסע הופעות ברחבי העולם).עם זאת,אחרי העזיבה של אלי לולאי,קצת זנחתי אותם,אני מודה.

***

אתמול ראיתי אותם בערב חגיגות השנה ללייבל הנוכחי שלהם,אנובה.זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי אותם מאז,ועוד בלי אלי לולאי.זה קצת עורר בי געגוע ישן לימים שהם עשו שירים פשוטים.

הנה אחד מהם,"תגידי אולי",מהתקליט "רשת פרפרים (1991),שהוא התקליט הראשון,הפשוט והאהוב עלי ביותר שלהם.

לא הממתק האולטימטיבי שלהם מבחינתי,אבל שיר שעושה כיף על הבוקר,ופשוט מתאים לשרב הזה.

לכו לים,בוקר טוב!