
עמית ארז,עמית ארז,עמית ארז.הלכתי להופעה מחבבת פלוס,חזרתי מאוהבת.
אבל לפני שאתחיל-הבוקר הזה הולך להיות קצת ארוך ויחולק לשני פוסטים- למה?כי יש לי הרבה מה להגיד וגם להפרד בעצם,כי הגיע הזמן לטוס לסן פרנסיסקואית,אבל לכך נגיע בהמשך עם בונוס קטן.
אז ככה:אם עדיין לא קניתם את הדיסקים של עמית ארז ובכלל זה את החדש-הנה הלינק שיביא לכם אושר רב החורף הזה.אם אתם לא מכירים אותו כלל,הייתי ממליצה לקפוץ לפוסט המצוין של גיאחה,שגם מחלק עותק ממנו בחינם,וגם מאפשר לשמוע שני שירי בונוס.ואם אתם עדיין כאן….
עמית ארז מקסים.אי אפשר שלא להתאהב בו.הוא רך כמו השירים שלו,ואתמול בערב השקת האלבום שלו הוא היה המום מכמות האנשים שהגיעו לראות אותו – "בחיים שלי לא הופעתי מול כזאת כמות אנשים,אתם קהל מדהים.."
לפעמים נראה כאילו ארז מתבייש בכשרון שלו,או לא מאמין,אבל הקהל כולו היה מהופנט לאורך כל ההופעה המצוינת,שלוותה בכלי מיתר (שעושים עבודה טובה מאוד בשירים שלו) ועברה מן הישן אל החדש,ומההגשה האקוסטית לסיום מפתיע עם Cinamon הרועש.
אני אישת מעדיפה אותו שקט יותר,למרות שגם בשירים הרועשים הוא מצליח להגיע לגבהים מרשימים.היה פשוט כיף ותענוג גדול לראות אמן ישראלי בקנה מידה שכזה.ולא,זה לא הייפ,הבנאדם פשוט יודע לעשות את זה טוב.
נקודת עונג היתה הביצוע ל "גם הים נסוג לאיטו" שעשה ארז בעברית (כמה מוזר לשמוע אותו בעברית) יחד עם אפרת בן צור שהתגלתה ככשרון מוסיקלי באנגלית.
אז לאור מזג האוויר הסגרירי (סוף סוף),מן הראוי שנפתח את הסופש הזה עם שיר שלו,רק שהפעם אתם בוחרים.
כן ,כן- אני הייתי ממליצה על Poscard (השיר השלישי במייספייס או השיר הראשון כאן ב ynet),אבל תרגישו חופשי לבחור,או פשוט לקנות את הדיסק ולשים לכם ברקע.חובה לחורף עם פוך…
אין יותר הולם מעמית ארז להפרד מכם לשלום לפני הנסיעה שלי,אבל הכנתי לכם מיקסטייפ קצר,בפוסט הבא
נתראה!